סימנים

"אלה הסימנים", אתה אומר לי באוזן, כי המועדון רועש מכדי לשמוע. "אגודל למעלה – יותר, אגודל למטה – פחות, כף יד באוויר – להפסיק. את מבינה אותי?" אני מהנהנת, רועדת.

להמשיך לקרוא סימנים

משרוקית כלבים

אתמול ראיתי בחור צעיר ממתין לאוטובוס ליד דיזנגוף סנטר עם קולר אדום על הצוואר. קולר של כלב, כזה שמוכרים במקס סטוק. אני יודעת, כי יש לי אותו בשחור. הייתי עם ידיד ונילי שמכיר את נטיותיי, אז הסבתי את תשומת לבו לכך. "זה לא אומר כלום", הוא השיב בביטול, וסיפק הסבר לא הגיוני בעליל לתופעה.

להמשיך לקרוא משרוקית כלבים

הסיפור שלי

היה היה סיפור.

הוא התחיל מפנטזיה. לא שלי, של מישהו אחר. היא נכנסה לי לראש, התפתחה והצמיחה שם שורש, כמו הרבה פנטזיות של הרבה אנשים אחרים. הוא קרא לי "אווה"; הוא ראה בי שני צדדים; הוא רצה "להשחית" אותי, להפוך אותי מנסיכת טינדר נשלטת למלכה, כמובן מתחתיו, עזר כנגדו. זה הדליק אותי, אז כתבתי את הסיפור.

להמשיך לקרוא הסיפור שלי

הפרי האסור

לפני שאנחנו נפגשים לראשונה אתה שולח לי רשימה של דברים שתרצה שיחכו לך כשתגיע:

שלושה צעיפים

שתי בננות

כל הוויברטורים שיש לי במגירה (שניים, אבל רק אחד באמת בשימוש)

בקבוק יין לבן ושתי כוסות

פותחן

בקבוק מים

ומגבונים לחים.

מכל הרשימה הזו, הכי מטרידות אותי הבננות.

להמשיך לקרוא הפרי האסור

ארוחת שאריות

אתה מתקשר אליי, כמו תמיד, כשאתה בדרך הביתה.

"אני בדיוק מכינה לאכול. לחכות לך?"

"אני אוכל עם חברים", אתה אומר, ומשהו בנימת הקול שלך גורם לי לעצור באמצע חיתוך הירקות.

להמשיך לקרוא ארוחת שאריות