פוסטים

סטנדרט

נזכרתי בפעם האחרונה שתחזקתי שולט ונשלט בו זמנית.
הצעצוע שלי פישל. היה אמור לענות לנו לטלפון בשעה שנקבעה ולא היה זמין. בהתחלה אני נענשתי במכות עד שיענה, אבל עם הזמן, בננה התעייף ופשוט נשכב עליי, מרתק אותי במשקל גופו בזמן ששנינו בוהים במסך המחייג.
"הזונה שלך גרועה", הוא הפטיר לבסוף בחוסר סבלנות.
"הזונה שלי יותר טובה מהזונה שלך", השבתי.
תכל'ס.

התחלפות

זו היתה טעות לענות לשיחה שלך רגע לפני שאני יוצאת לדייט הזה, אבל לא יכולתי ללכת אליו ולבלות את הערב במחשבות על איך השיחה הזו היתה מתנהלת.

ועכשיו אני עומדת באמצע הרחוב, כבר מאחרת לו, לנער היפה שמחכה לי בבר, כמה מטרים משם. אני אמורה לבוא בטוחה בעצמי, סקסית, שולטת במצב, אבל במקום זאת אני עומדת ומנסה לבלוע את הדמעות. אני לא יכולה להיות מאמי הערב, לא יכולה להיות מלכה. אני צריכה להיות קטנה ומנוחמת, שמישהו יחליף את הכאב הזה בכאב אחר.

להמשיך לקרוא התחלפות

לעולם-לא

בארץ הילדים האבודים חי ילד שלא מוכן להתבגר. פעם, מזמן, הוא החליט שאפשר להישאר ילד נצחי, ומאז הוא שוחה עם בתולות ים וחולם על ילדה יפה שתהיה לו גם אימא וגם מאהבת. כזו שיוכל להעניק לה את כל מה שיש לו – אצבעון קטן.

להמשיך לקרוא לעולם-לא