פוסטים

מילת הקסם

תגיד תודה.

תגיד תודה שעניתי לפנייה שלך. תגיד תודה שנחשפתי. תגיד תודה שנתתי לך את הטלפון שלי. תגיד תודה על סיפורים אישיים שחלקתי איתך בפתיחות ועל ההקשבה וההכלה לסיפורים שלך. תגיד תודה על האמון. תגיד תודה על ההומור. תגיד תודה על המגע והגניחות. תגיד תודה על ההתמסרות. תגיד תודה שלא שיקרתי לרגע ולא הסתרתי מי אני ומה אני רוצה ובתמורה, ביקשתי שתחזיר לי באותה מטבע. תגיד תודה על זה שסלחתי כשלא היית כנה. תגיד תודה על הפנטזיות. תגיד תודה על המימוש. תגיד תודה על זה שמישהי כמוני בחרה לתת את כל אלה לך.

על לא דבר.

טיפול שורש

היער היה הפנטזיה האולטימטיבית שלנו, אבל איכשהו היא הצליחה להתפספס לנו שוב ושוב. נפרדנו, חזרנו, כעסנו, נשברנו, תיקנו. ואז מזג האוויר היה גשום ואז היתה קורונה ועוד ועוד מכשולים.

כשאנחנו מתקרבים לדרך העפר אני פוקחת חצי עין ומביטה דרך החלון. אני טרמפיסטית במושב האחורי שלך, מנמנמת רוב הדרך ולא יודעת מה מחכה לי בעוד זמן קצר. אני רואה את העצים והלב שלי מתחיל לדפוק מהתרגשות. זה סוף סוף קורה. אנחנו באמת עושים את זה.

"איך אתה נוסע?" אני משחקת את החשדנית, ואתה מתרץ באיזה תירוץ. כשאנחנו מתקרבים לשולחנות הפיקניק, שם אתה אמור לקשור אותי ולבצע בי את זממך, אנחנו מגלים אורחים לא רצויים. זה לא בתוכנית. כמה סיבובים ואתה מוצא פינה מרוחקת ביער. אין שם שולחנות אבל יש אותי, כבולה ומבוהלת וחצי עירומה ונוטפת על המגבת הפרושה על המושב האחורי.

יש הרבה רגעים שאני רוצה לנצור מהלילה הזה. גם את הרגע שבו נשברתי וצעקתי את מילת הביטחון הצהובה שמאותתת שזה יותר מדי. גם את הבכי חונק לי את הגרון כשאתה מזיין אותו, ואני נאבקת לנשום דרך האף הסתום. אני רוצה לזכור איך גיחכת על הרטיבות שלי כשעמדתי עירומה, בוכייה וכואבת כנגד הרכב בזמן שמכוניות חלפו לידנו על הכביש הסמוך, לא מבחינות במה שמתרחש מרחק קצר משם. ואז אני מעורסלת בזרועותיך כשאתה מרגיע אותי ואומר לי כמה שאני טובה, כמה שאתה גאה בי, מנסה לתת למילים לחדור מבעד ליבבות.

מוזר להגשים פנטזיה שדמיינת במשך שנים. זה אף פעם לא מושלם, זה לא היה כל מה שרצינו. אתה חוזר ואומר שכן, וזה לא באמת משנה. נתתי בך אמון ואתה שמרת עליי כמו שידעתי שתשמור. אני לא יודעת עליך הכל, אבל אני יודעת שבחרתי נכון. גם אם הבוקר אני לא יכולה לשבת.

דרך אגב, יש לי יום הולדת בשבוע הבא. אשמח לפנטזיה אולטימטיבית חדשה.

רק בשביל לקבל

אני הולכת ומצטמצמת בסגר הזה למשהו שכבר לא הכרתי מזמן.

פעם היו לי הרבה חורים, הרבה שימוש.

ידעתי להטריף במילים, בתמונות.

ידעתי להתמסר ולגרום לאחרים להתמסר אליי.

הדמיון שלי היה אינסופי, הפנטזיות שלי פרצו גבולות. הייתי סקרנית. הייתי להוטה.

היום אני מוצאת את עצמי מפנטזת על חיבוק. פשוט חיבוק. להניח ראש על מישהו, שילטף לי את השיער וינשק לי את המצח. להרגיש זרועות מסביבי, מושכות אותי קרוב ומוחצות אותי חזק. להרגיש עטופה ומוגנת, כאילו שום דבר לא משנה וכלום לא קיים חוץ ממני, ממך ומהחיבוק.

זה חייב להיגמר ובקרוב, אחרת מי יודע לאן עוד אגיע בקצב הזה.

הודעה לציבור

חולים מספר 212 ו-213, גבר ואישה ממרכז הארץ בשנות השלושים לחייהם.

21:00-21:06 תפיסת שיער ונשיקה רטובה ואגרסיבית שמזכירה למי היא שייכת

21:06-21:22 הורדת הראש לאזור החלציים, זיון גרון עמוק וליקוק מתחת לביצים

21:22-21:23 גרירה בשיער למיטה

21:23-21:40 קשירה של ארבע גפיים למיטה תוך אי שמירה על מרחק של שני מטרים

21:40-22:00 עינויי פטמות, זיון שדיים ושימוש בחזה לעינוג עצמי

22:00-22:05 כיסוי עיניים

22:05-22:35 דפיקה וגינאלית וזיון גרון לסירוגין

22:35-22:36 הסרת כיסוי עיניים, גמירה על הפרצוף

22:36-23:45 מקלחת, קפה, התכרבלות במיטה

לא ידוע אם השניים נדבקו גם בקורונה, אך הציבור מתבקש לשמור מרחק מהחולים הללו ליתר ביטחון.

ברקס

טיפ למתכנני פנטזיית אונס

מלבד מילות ביטחון ברורות, אמון מלא, תקשורת אינטנסיבית והרבה הכלה, יש דבר נוסף שכדאי שתקחו בחשבון:

בבואכם לחטוף את ה"נאנסת" בוואן לבן גדול כשהיא יורדת לחניה בלבוש זנותי ומנסה להתחמק משכנים מודאגים בדרך, ודאו מראש שאתם יכולים לצאת מהחניה הזו בקלות עם הרכב מבלי שתיאלצו לבקש לחטופה לכוון אתכם ברוורס.

(או שפשוט תלכו על סינריו של פורץ ותעשו את זה בבית)

ווין-ווין סיטיואשן

"אני הולך לזיין אותך בברוטאליות".

בשלב הזה אנחנו כמו שני ילדים בגן שמרביצים זה לזה כדי למשוך תשומת לב. אנחנו נעדרים כל תחכום; מספר הפעמים שקראנו אחד לשני "זונה קטנה" הוא מביך. עוד רגע נתדרדר ל"קקי בידיך", ואצל שנינו מדובר בגבול קשיח.

אני מתה על הבראטיות שלו. מעולם לא רציתי להכניע מישהו כמו שרציתי להכניע אותו, וככל שאני אומרת לו את זה אני שומעת איך הוא נדלק מצד אחד, ומגביר את הקונטרה מצד שני.

"איך התחושה להיות זונה של זונה?" אני מקניטה אותו, והוא עונה כצפוי – "באמת שאלה טובה. איך זה מרגיש לך?". אתה זונה. את. אתה. למה זה כל כך מחרמן, השיחה האידיוטית הזו?

איך את אוהבת שדופקים אותך, הוא דורש לדעת ואני מפרטת את השלבים. הלחישות באוזן בזמן שאני מרותקת למיטה, עוד מנסה להילחם בכל הכוח שלא נשאר לי, כשאני מבינה היטב מה עומד לקרות לי ולא יכולה לעצור את זה.

"אני אוהבת להרגיש חסרת אונים, קטנה, כנועה, אחרי שנלחמתי בכל הכוח והפסדתי", אני אומרת. "כשאתה מזיין אותי זה הפרס שלך, על זה שהיית חזק יותר ממני, שהצלחת להוכיח שאתה גבר מספיק".

"את בטוח תפסידי".

"אל תהיה בטוח. גדולים ממך נכנעו". הוא צוחק עליי כשאני אומרת שאני לא נכנסת למשחק שיודעת שאפסיד בו. אלא אם כן אני רוצה להפסיד, כמובן, ואז זה ווין-ווין סיטיואשן. מה שאני לא מספרת לו זה שאני יודעת שכבר מזמן ניצחתי במשחק שאנחנו משחקים. אני מדמיינת אותו מאונן בצד השני של הקו, בעוד שאני לא נוגעת בעצמי. את הגמירה הזו אני לא אתן לו, היא שמורה לאחר.

ככל שהזין שלו מתקשה ההתנגדות שלו נחלשת. אני שומעת את ההתחננות, ההזדקקות. הוא עובר לשאול דברים כמו "את רוצה שאעשה לך כך וכך" ואני כבר יודעת שאם הוא צריך לשאול, הוא כבר מזמן שלי. ואז מגיע הרגע הזה שבו הוא מתחנן לגמור. אני מתענגת על הניצחון הזה יותר מעל כל אורגזמה.

"אני רוצה שתזייני אותי", הוא מתנשף. "אני צריך זין בתחת".

"כי מה אתה?"

"הזונה שלך".

"אני הולכת לזיין אותך בברוטאליות".

הפרופסור

את אישה משכילה, שנונה ומוצלחת,

שממש במקרה גם אוהבת שמפליקים לה בתחת

אז מצאת לך אחד שיודע להחטיף

לחנוק, לצוות, להשפיל ולהצליף

בעולם האמיתי אין סיכוי בעולם

שהיית עושה סוויפ ימינה למישהו כה סתם

לא חכם, לא מצחיק, בלי עבודה או דירה

חושב ש"בית הנייר" היא פאר היצירה

אבל בין שולטי הכלוב הבחירות הן קשות

אז הבלגת על הכל, רק תביא את השוט!

בין סשן לסשן, בין דוגי לאנאלי

הוא נזכר שהוא בעצם גם די מנטלי

"מה זה אומר?" שואלים בכיתה

בקורס המבוא של האקדמיה לשליטה

זה אומר שהוא רוצה לא רק את התחת לפתוח

אלא לחדור ולהרחיב לך גם את המוח.

פחות מעניין אותו שמחוץ למיטה,

את לא רואה אותו ממטר – כי בידיו השליטה

לומר לך לא רק לרדת על שש

אלא גם מה לאכול ועם מי להיפגש

הוא תזונאי, מורה, מטפל וקואוצ'ר

יועץ נישואים, סטייליסט ומאמן כושר

לכל עניינייך הוא מתעקש להיכנס

ועכשיו כל סשן הוא סדנת מיינדפולנס.

בשלב מסוים את כבר מתפכחת

ומבקשת שידחוף את העצות שלו לתחת

"אל תתבלבל", את מזכירה לו ברוך

"זה שנתתי לך חבל סביבי לכרוך

לא אומר שהסכמתי להיות תלמידה

לפחות עד שתציג בפניי תעודה

מי נתן לך רישיון, הסמכה או דיפלומה?

נדבקת לי לפות כמו פפילומה

זה שאני נשלטת לא אומר שאני צריכה

לקבל בכל תחומי החיים הדרכה

ספנק בישבן זה בהחלט מספיק

אז מה אתה אומר, אולי תתמקד בלהפליק?"

ואתה – אם החלטת לנהל למישהי את החיים

כי נכנס בך איזה תסביך אלוהים

דע, שגם אם מישהי לך מסורה

לא נותן לך אוטומטית פרופסורה

זה שקיבלת היום מציצה

לא אומר שמחר היא מצפה לעצה

הסוגריים לא מעידים על שום כישרון

אז תפסיק לזיין את המוח, ותחזור לזיין גרון.