סגורה

יש לי קופסא בבית שאני לא מצליחה לפתוח.

זו לא קופסא מטאפורית. זו קופסא אמיתית לחלוטין. אני לא מצליחה לפתוח אותה. וניסיתי, תאמין לי.

קופסא קטנטנה, מפלסטיק, שקניתי בסופרפארם ומילאתי בקרם פנים יקר מדי כשנסעתי לטיול עם המשפחה. אני סגרתי אותה, בעצמי, אז איך ייתכן שאני לא מצליחה לפתוח אותה?

אני לא רוצה שאף אחד יעזור לי לפתוח אותה. אני צריכה שמישהו יעזור לי, אבל לא רוצה שמישהו יעזור לי.

להמשיך לקרוא סגורה

סף כאב

בלילה עלתה לי פנטזיה חדשה.

למצוא את המאסטר הכי קשוח, הכי סאדיסט, קיצוני, מנוסה, וותיק, זה שצוחק על הבדסמ שלנו כי בבית יש לו פלוגרים משיער של נשלטות שאסף עם השנים, זה שהיה פה לפני המצאת האינטרנט והשתמש במברקים כדי לחפש שבורות בכלוב. להכניס אותו אליי הביתה, למיטה, כשאני לובשת רק תחתוני תחרה שחורים

להמשיך לקרוא סף כאב

נקמה

קצת לפני שאני מסיימת לעבוד הוא שואל אותי: "יש לך במקרה מדים של נציגת שירות לקוחות?"

"לא", אני עונה לו מיד. "אבל זו לא בעיה,  אני יכולה ללבוש מכנסיים שחורים וחולצה לבנה מכופתרת, ואת התג של מקום העבודה שלי".

הוא מתבאס. "זה לא מספיק אותנטי", הוא מתלונן. אז אני שולחת לו תמונה של התג. הוא מתרצה.

להמשיך לקרוא נקמה

סטנדרט

נזכרתי בפעם האחרונה שתחזקתי שולט ונשלט בו זמנית.
הצעצוע שלי פישל. היה אמור לענות לנו לטלפון בשעה שנקבעה ולא היה זמין. בהתחלה אני נענשתי במכות עד שיענה, אבל עם הזמן, בננה התעייף ופשוט נשכב עליי, מרתק אותי במשקל גופו בזמן ששנינו בוהים במסך המחייג.
"הזונה שלך גרועה", הוא הפטיר לבסוף בחוסר סבלנות.
"הזונה שלי יותר טובה מהזונה שלך", השבתי.
תכל'ס.

התחלפות

זו היתה טעות לענות לשיחה שלך רגע לפני שאני יוצאת לדייט הזה, אבל לא יכולתי ללכת אליו ולבלות את הערב במחשבות על איך השיחה הזו היתה מתנהלת.

ועכשיו אני עומדת באמצע הרחוב, כבר מאחרת לו, לנער היפה שמחכה לי בבר, כמה מטרים משם. אני אמורה לבוא בטוחה בעצמי, סקסית, שולטת במצב, אבל במקום זאת אני עומדת ומנסה לבלוע את הדמעות. אני לא יכולה להיות מאמי הערב, לא יכולה להיות מלכה. אני צריכה להיות קטנה ומנוחמת, שמישהו יחליף את הכאב הזה בכאב אחר.

להמשיך לקרוא התחלפות