רק בשביל לקבל

אני הולכת ומצטמצמת בסגר הזה למשהו שכבר לא הכרתי מזמן.

פעם היו לי הרבה חורים, הרבה שימוש.

ידעתי להטריף במילים, בתמונות.

ידעתי להתמסר ולגרום לאחרים להתמסר אליי.

הדמיון שלי היה אינסופי, הפנטזיות שלי פרצו גבולות. הייתי סקרנית. הייתי להוטה.

היום אני מוצאת את עצמי מפנטזת על חיבוק. פשוט חיבוק. להניח ראש על מישהו, שילטף לי את השיער וינשק לי את המצח. להרגיש זרועות מסביבי, מושכות אותי קרוב ומוחצות אותי חזק. להרגיש עטופה ומוגנת, כאילו שום דבר לא משנה וכלום לא קיים חוץ ממני, ממך ומהחיבוק.

זה חייב להיגמר ובקרוב, אחרת מי יודע לאן עוד אגיע בקצב הזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s