שלישייה

1. אנחנו מדסקסים את השלישייה שאולי תקרה ואולי לא. אני מבקשת שתספר לי על הצלע השלישית. התיאור שלך מסויג וחוסר הביטחון הפרטי שלי זוקף את ראשו. אני מגששת להבין איך אתה מתאר אותי לאחרים. "אני יפה?" שואלת בלי פילטר. "תלוי מתי", אתה משיב, ואני עוצרת באמצע הרחוב, מביטה בטלפון עם תחושה של קווץ' בבטן. אתה מקליד/ה.

"ברגיל את פצצה", אתה כותב. "וכשהפנים שלך מלאות בזרע, את מושלמת".

אני לא מצליחה לכבוש את הצחקוק.

2. אתה מתיר את החבלים, מקלף ממני את השעווה שהתקררה, מוריד את כיסוי העיניים ומשכיב אותי בעדינות על הצד. יד אחת שלי עדיין אזוקה למיטה כשאתה מכסה אותי בשמיכה ונצמד אליי מאחור, מחבק וחופן.

בין ערפילי הספייס המתפזרים אני מצליחה למלמל בקושי: "אדוני לא ירצה לגמור גם?", ואתה לוחש לי באוזן "אולי תסתמי קצת". אני נרדמת תוך שנייה.

3. אני מקיצה לצלצול השעון אחרי כלום שעות שינה. האינסטלטור צריך להגיע. החדר נראה כמו חמישים גוונים של בלגן – נרות וחבלים, ויברטור ורוד ואטבי כביסה מפוזרים בכל מקום. אני מספיקה בקושי להתקלח ולשטוף מעליי מילים שנכתבו באייליינר על החזה והירכיים.

כולן אמת, אגב.

על סידור החדר אני מוותרת, לא אספיק ממילא, אז אני פשוט סוגרת את הדלת ומשאירה את אני האמיתית בצדה השני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s