סגורה

יש לי קופסא בבית שאני לא מצליחה לפתוח.

זו לא קופסא מטאפורית. זו קופסא אמיתית לחלוטין. אני לא מצליחה לפתוח אותה. וניסיתי, תאמין לי.

קופסא קטנטנה, מפלסטיק, שקניתי בסופרפארם ומילאתי בקרם פנים יקר מדי כשנסעתי לטיול עם המשפחה. אני סגרתי אותה, בעצמי, אז איך ייתכן שאני לא מצליחה לפתוח אותה?

אני לא רוצה שאף אחד יעזור לי לפתוח אותה. אני צריכה שמישהו יעזור לי, אבל לא רוצה שמישהו יעזור לי.

ברגעים כאלה הלבד שלי מעצבן אותי ממש. ההזדקקות הזו, חוסר האונים ולא מבחירה, מוציאים ממני נהמות של חיה כשאני תופסת את הקופסא בשיניים ומנסה לפרק אותה. אני יכולה לעשות הכל לבד. פעם החלפתי לבד צילינדר של רב בריח, אחרי שלמדתי איך עושים את זה מצפייה בסרטוני יוטיוב. אני לבד כל החיים, סוגרת ופותחת קופסאות. חוץ מהקופסא הזו.

בת זונה.