צביטה

כמה אני מתגעגעת להניח את הראש על ברכיים של מישהו, עירומה, על הספה

ביד אחת הוא מחזיק סיגריה והיד השנייה עוטפת לי את החזה.

אולי זה מיני אולי

הוא מסתיר אותי מהשכנים בבניין ממול אולי

הוא מזכיר לשנינו של מי החזה הזה בכלל. ומדי פעם הוא חופן, לש, מעסה, צובט.

והשיחה שלנו קולחת, ואנחנו צוחקים כמו שרק אנחנו יודעים לצחוק, ושנינו עייפים ורק רוצים לישון אבל גם לא רוצים להפסיק. ואני מתגעגעת להרגיש את התחושה הזו שיש מישהו

שיצבוט אותי עד שאירדם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s