ועונשו

מול הדלת הסגורה את מתחננת שאעניש אותך, כדי שתוכלי להרגיש טוב יותר עם עצמך.

אני כל כך מצטערת, אני שומעת אותך בוכה. עשיתי טעות. אילו יכולתי להחזיר את הזמן לאחור הייתי עושה את זה.

בבקשה תצליפי בי. תכאיבי לי, את מציעה בייאוש, כאילו שזה משחק עבורנו. כשאני מסרבת את מלקה את עצמך, מקדישה לי את הכאב בכל זעקה.

מהעבר השני של הדלת אני שותקת. איך להסביר לך שהכאב שלך לא מקהה את שלי? שאי אפשר להחזיר את הזמן לאחור? שכל מה שאני רוצה הוא שתניחי לי עכשיו, תתני לי לפתוח את הדלת לרווחה ולצאת החוצה במקום להיות נעולה במעצר הבית הזה, בין ארבעה קירות של עצב, זעם, אכזבה והשפלה שבו סגרת אותי?

אני לא רוצה להעניש אותך. אני פשוט חייבת להפסיק להעניש את עצמי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s