רטורית

אם יש שאלה שאני חוששת ממנה, זה "את רוצה?".

בתור מי שהעדיפה במשך שנים להימנע מאינטימיות מתוך פחד שלא תצליח לתקשר את הגבולות והרצונות שלה, יש בי עדיין צד שלא לגמרי סומך על היכולות האלה שלי. בטח לא כשאני בתוך הספייס, להוטה, חמה, רוצה.

"את רוצה שאני אזיין אותך?" כן.

"את רוצה שאני אגמור לך בפה?" רוצה, בטח רוצה.

"את רוצה שאני אדבר אלייך גרמנית ואצבוט לך בבית השחי?" למה לא.

"את רוצה שאני אחנוק אותך עם חלוק של מלונות פתאל תוך כדי שאני מצטט לך את דודו פארוק?" אה… נו, שיהיה.

כי כשאני שומעת "את רוצה?" אני מבינה שאתה בעצם אומר "אני רוצה". זו לא שאלה – זו בקשה, דרישה, אולי אפילו תנאי. מה אני רוצה? לרצות אותך, להיות טובה, צייתנית, לא לאכזב אותך. אבל יותר מהכל רוצה שתדע לבד מה אני רוצה ומה לא. וכשאתה שואל מה אני רוצה, הייתי רוצה שתשאל את עצמך קודם אם אתה רוצה לדעת את התשובה באמת.

תגובה אחת בנושא “רטורית”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s