פנצ'ר

קמתי הבוקר ריקה, כמו בלון שיצא ממנו כל האוויר.

אולי זה לא אתה שפינצ'רת אותי; אולי תמיד היה בי חור קטנטן שאף אחד לא ראה ולא ניסה לסתום.

אולי בפעם הבאה שתנפח אותי בפנטזיות על אהבה ותשוקה, נעצור ונקשיב בדממה לשריקה החרישית של אוויר שמתרוקן לאט לאט. תלטף אותי בעדינות כמו שאתה אוהב וכשתמצא אותו, תסתום אותו לתמיד. או לפחות תמשיך לנשוף לתוכי, עד שזה כבר לא ישנה יותר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s