תיכף אשוב

מגירת האכזבות שלי מלאה עד אפס מקום.

אז פתחתי לך תיקיה חדשה. לתוכה דחפתי בלי סדר מסוים:

פרפרים לבנים

ז'קט שחור

צ'ייסר וויסקי

מבוכה

סימנים כחולים על הצוואר

טעם של ליפסטיק

אי הבנות

ריח מתקתק של סיגרים דקים

חוסר ביטחון

מילים שנלחשות בקול עמוק

התמסרות

התפשרות

השלמה

ובמבה.

סגרתי את הכספת ונעלתי, שלא אתפתה לפתוח; את המפתח הפקדתי אצל פקיד משועמם, שכבר מכיר אותי היטב. הוא אפילו לא הרים את ראשו להביט בי כשאמרתי:

"אני יוצאת שוב לחפש אהבה".

ורק מלמל:

"נתראה בקרוב".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s