מנטלית

אתה חושב שאתה הראשון שמתחרמן מהמוח שלי. שולח לי הודעה בכלוב באמצע הלילה ומצהיר מראש: אני לא בשבילך. אבל אם תרצי לשוחח…

אני משיבה: אשמח, אני אוהבת לדבר. אבל קח בחשבון, זה יהיה לגמרי אפלטוני.

אפלטוני לגמרי, אתה מסכים, מכניס יד לתחתונים. ספרי לי מי את, מה את מחפשת.

אני מתפשטת תוך רגע, או ככה לפחות אתה חושב. מתקלפת מולך מכל ההגנות והעכבות, נחשפת במערומיי. זה מטריף אותך. הבתוליות שנשפכת מכל מילה, וידויים שמכניסים אותך עמוק עמוק לתוכי.

אתה בודק גבולות. אפלטוני זה עניין יחסי. מכאן נראה שגם אני בעניין, אולי אציית לאיזו פקודה או שתיים. אולי תצליח להכניע אותי עוד לפני שהאור הצהוב יכבה ותצטרך לחכות בתסכול עד הבוקר. בסוף הן כולן מתמסרות, לא? זה רק עניין של תמרון.

האור הצהוב דולק. המונה ליד המעטפה מראה 0.

לאן נעלמת? אתה תובע לדעת, זועם. שולח לי סימן שאלה ועוד אחד. פונה בצ'אט. לא עונה. זונה מטומטמת, אתה חושב לעצמך, בטח מדברת עם עוד איזה אפס.

אני לא מגיבה טוב לאגרסיביות, גם לא לפאסיבית. האור דולק אבל אין אף אחד בבית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s